PDD NOS
המדריך הישראלי להורים שרוצים לדעת הכל על הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת, כולל המלצות על אנשי מקצוע מומלצים בתחום.
הפרעת PDD: הגדרה מקצועית
הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת (PDD NOS) מוגדרת כחלק מרצף הספקטרום האוטיסטי וכוללת חלק מהתסמינים המשויכים לאוטיזם הקלאסי. ההגדרה נקבעה כלא משויכת כיוון שהלוקים בהפרעה חולקים רק חלק מהתסמינים עם מאפייני הרצף האוטיסטי, בהם התנהגויות חוזרות, קשיים חברתיים ותקשורתיים ורגישויות שונות.
ילדים ומבוגרים הלוקים בהפרעת PDD NOS (Pervasive Developmental Disorder Not Otherwise Specified) יחוו קשיים תפקודיים ותקשורתיים ויאובחנו בדרך כלל בילדות המוקדמת, לרוב עד גיל 3.
הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת
ההפרעה מכונה PDD – מה זה NOS אם כן? התוספת NOS להגדרה מדייקת את הסיווג כ"הפרעה התפתחותית נרחבת לא מסווגת" ומצויה במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות. היא כוללת ליקויים באינטראקציה חברתית, בתקשורת בין־אישית, בכישורים חברתיים ובדפוסי התנהגות.
חלק מהמאפיינים באים לידי ביטוי בקושי באימוץ מיומנויות חברתיות הדרושות לאינטראקציה, ליכולות משחק, לפיתוח קשרים חברתיים, לאמפתיה לאחר, להנאה מקשרים בין־אישיים. הלוקים בהפרעה מתקשים ליצור קשר עין ולעיתים נרתעים ממגע.
הקושי התקשורתי בא לידי ביטוי גם בליקוי בשימוש בשפה ובהבנת סיטואציות חברתיות וסימנים לא מילוליים. למרות הקושי במציאת מכנה משותף חברתי, ילדים ומבוגרים הלוקים ב-PDD נצמדים לשגרה ולהתנהגות טקסית, שומרים על סדר אכילה קבוע, מראים עניין מוגזם לעיתים בתחום מסוים או בחפץ מסוים ומתקשים להסתגל לשינויים עד כדי התפתחות חרדה.
הגורמים האפשריים להפרעת PDD
הפרעת PDD, אוטיזם ושאר ההפרעות המצויות על הספקטרום הם ליקויים מולדים שהסיבה להתפתחותם אינה ידועה. ישנם מאפיינים גנטיים מסוימים, אך אין דרך לאבחן את ההפרעות או לגלות אותן מבעוד מועד.
אף על פי שהפרעות ותסמונות אלה אינן עוברות, עם טיפול מתאים בשלב מוקדם ניתן לסייע בשיפור המיומנויות התקשורתיות והחברתיות. עם סיוע טיפולי ורכישת כלים לתקשורת טובה יותר, PDD בתפקוד גבוה מאפשר לנהל חיים בעלי משמעות, לפתח זוגיות, משפחה וקריירה.
ההבדלים בין האבחנות ASD ו-PDD
השאלה מה ההבדל בין PDD ל-ASD מעסיקה אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, אך הם נוטים להסכים כי השוני העיקרי הוא בעוצמת הליקויים. הלוקים בהפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת הם בעלי קשיים חברתיים, תקשורתיים ורגישויות, המאפיינים ילדים וגם מבוגרים, אם כי התפקוד פחות לקוי מילדים ומבוגרים המאובחנים עם אוטיזם.
כיוון שהלוקים ב-PDD מפגינים פחות קשיים שפתיים וליקויים אינטלקטואליים, הם גם מאובחנים בדרך כלל בשלב מאוחר יחסית לאוטיזם, בעיקר כשמתעוררים קשיים בהבנה סביבתית תקשורתית. עם זאת, כפי שכל ילד הוא אחר, כל ילד המאובחן עם אוטיזם הוא שונה, כך גם כל ילד או מבוגר עם PDD אינו דומה למשנהו.
רשימת תסמינים של PDD NOS
ישנם תסמינים שכיחים המאפיינים PDD NOS:
• קשיים בהפגנת רגשות כלפי אחרים
• קשיים ביצירת קשר עין
• קושי בהבעה
• קשיים בהסתגלות לשינויים והיצמדות לסדר יום קבוע ולפעילויות קבועות
• חוסר תגובה לגירויים או תגובתיות יתר לאירועים
• קשיים בהבנת סיטואציות חברתיות וחוסר גמישות
• קושי בתקשורת עם ילדים או מבוגרים אחרים
מה זה PDD בתפקוד גבוה?
כל מי שמאובחן עם הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת יסבול מאי אילו תסמינים, אולם חומרתם תקבע את היכולת שלו לנהל חיים פוריים ועצמאיים.
ילדים המאובחנים עם PDD בתפקוד גבוה ומקבלים טיפול מקצועי על ידי גורמי בריאות הנפש השונים בשלב מוקדם יכולים ליהנות בדרך ככלל מחיים מלאים, אם כי זה בהחלט תלוי באדם וביכולות ההסתגלות שלו. האבחון המוקדם הוא הכרחי כדי להתחיל לקבל טיפול וכלים מקצועיים אשר יעזרו להם לצלוח את האתגרים שהחיים מזמנים להם.
תהליך אבחון מקצועי של PDD NOS
הדרך להתחיל את תהליך האבחון אם יש חשד שהילד סובל מ-PDD NOS הוא לפנות לרופא הילדים ולברר האם ישנם מאפיינים היכולים להצביע על ההפרעה. ייתכן שהוא יפנה לבירור מקיף יותר של גורמי מקצוע כדי לבדוק האם ישנם תסמינים היכולים להצביע על בעיה.
לאחר האבחון המקצועי ישנו ליווי של גורמים המתמחים בטיפול ובהפניה לסיוע, בהם פסיכולוג ילדים, פסיכיאטר המתמחה בילדים, נוירולוג ילדים, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסט, עובדת סוציאלית קלינית ועוד, כתלות בגיל הילד ובמצבו.
מגוון אפשרויות טיפול ב-PDD
PDD NOS מאובחנת כבר בגיל הילדות המוקדמת ולכן ניתן ורצוי להתחיל בקבלת טיפול מוקדם ככל האפשר. הטיפול על צורותיו השונות מיועד לספק להם כלים התנהגותיים וחברתיים שיסייעו להם בהמשך חייהם.
המסגרת הטיפולית כוללת סיוע רגשי, אימון בשימוש במיומנויות חברתיות לשיפור האינטראקציה עם אנשים אחרים ועידוד וחיזוק התנהגויות חיוביות. ילדים ומבוגרים מאובחנים זקוקים במסגרת הטיפול לשפר את היכולת ליצור קשר עין, לזהות מצבי רוח שונים, רגשות, רמזים והבעות מצד הסובבים אותם.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול לסייע לילדים ומבוגרים מאובחנים הסובלים מדיכאון, חרדה וקשיים נוספים.
• במקרים רבים הטיפול כולל סיוע של קלינאית תקשורת, במטרה לשפר את טון הדיבור ולאפשר גמישות רבה יותר בשימוש בו. כמו כן, לעיתים יש צורך בריפוי בעיסוק ואם יש בעיות בקואורדינציה גם טיפול פיזיותרפי.
• טיפול באומנות לילדים המאובחנים עם הפרעה התפתחותית נרחבת לא משויכת נותן מענה לצרכים הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים ומשפר את התקשורת הבין־אישית.
• טיפול משפחתי והדרכת הורים הוא חלק מהצרכים של משפחה המתמודדת עם ילד מאובחן עם ההפרעה. יש חשיבות להבנת הצרכים של הילד, להבנת דרכי ההסתכלות שלו על העולם כדי שניתן יהיה לסייע לו. ככל משפחה המתמודדת עם ילד הנמצא על הספקטרום האוטיסטי, גם במקרה של PDD יש צורך לעזור לבני הבית כדי למנוע תסכול, לחצים, ייאוש ומתחים.
• טיפול תרופתי ניתן לילדים ולמבוגרים המאובחנים עם PDD בדרך כלל רק במקרים שבהם ישנן הפרעות נלוות ל-PDD, כמו דיכאון קליני, חרדה חברתית, פחד ממקומות פתוחים (אגורפוביה), הפרעת קשב וריכוז, בעיות שינה או הפרעה דו־קוטבית.