אנקופרזיס - בריחת צואה

המדריך הישראלי להורים שרוצים לדעת הכל על טיפול בהצטאות אצל ילדים, כולל המלצות על אנשי מקצוע מומלצים בתחום.

אנקופרזיס בריחת צואה איור

אנקופרזיס: מה זה הצטאות?

אנקופרזיס (Encopresis ובעברית ״הצטאות״) היא בריחת צואה לא רצונית המופיעה אצל ילדים אחרי גיל הגמילה. רוב הילדים עד גיל 4 מפתחים יכולת שליטה על הצרכים, אך יש אחוזים בודדים של ילדים, רובם בנים, אשר מתמודדים עם הבעיה, לעיתים עד גיל 12.

באופן כללי, ישנם שני סוגים של אנקופרזיס:

הפרעת אנקופרזיס ראשונית (Primary encopresis) – מתייחסת לילדים שלא הצליחו להיגמל מחיתולים ולשלוט בצרכים שלהם, אף על פי שהם כבר בגיל שבו מבחינה גופנית היו יכולים לסגל הרגלי שימוש בשירותים.

הפרעת אנקופרזיס שניונית (Secondary encopresis) – מתייחסת לילדים שפיתחו בעיית בריחת צואה בשלב מאוחר, אחרי שכבר נגמלו מחיתולים. הפרעה זו קשורה ברוב המקרים ללחצים נפשיים ולקשיים רגשיים מסיבות שונות.

הסימפטומים של אנקופרזיס: 2 תופעות אפשריות

הצטאות אצל ילדים כוללת שני סוגים של תופעות:

צואה רכה שהילד עושה בלי להגיע לשירותים. ברוב המקרים מדובר בפעולה לא רצונית של חוסר שליטה בסוגרים.

הימנעות מעשיית הצרכים אשר יוצרת פקק (עצירות) המוביל לדליפות לא רצוניות של צואה. לאחר זמן ממושך של עצירות יכולה להיות דליפה של צואה, בשל אובדן תחושה בפי הטבעת וחוסר פעילות רפלקס הכיווץ הפוגע ביכולת להתרוקן. במקרים של עצירות וצואה קשה הגורמת לכאב בפי הטבעת, הילד חושש מהכאב ונמנע מלהגיע לשירותים.

כיצד בריחת צואה משפיעה על הילד ובני משפחתו?

להלן מספר השפעות שליליות נפוצות של אנקופרזיס על חייהם של ילדים ובני משפחתם:

• ילדים ומבוגרים אחרים בסביבתו של הילד עשויים לחוש דחייה ולהתרחק ממנו, דבר המוביל לבידוד ולתחושות של תסכול וניכור. צוות חינוכי בגן או בבית הספר עלול להתנהג גם הוא בריחוק כלפי הילד.

• ההורים חשים לפעמים שלילד יש שליטה על עשיית הצרכים והוא עושה זאת דווקא כדי להרגיז או כדי לקבל תשומת לב, דבר שמוביל לתחושות של כעס, אשמה ותסכול.

• גם אם הילד נגמל בעבר וחזר לעשות את צרכיו מחוץ לשירותים וגם אם לא נגמל עד כה, בריחת הצואה גורמת סבל ומבוכה לילד ולבני משפחתו, ומצריכה היערכות בכל יציאה מהבית, בגן או בבית הספר.

• הילד עצמו חש בושה, מבוכה ותסכול ולא מספר על בריחת קקי, מנסה להסתיר את הדליפות מחבריו ומהסביבה, ולפעמים גם לא משתף פעולה עם הטיפול הרגשי המיועד לסייע לו.

• במקרים של עצירות, נוצר לחץ כבד הגורם לכאבי בטן, כבדות ולפעמים גם לבריחת שתן.

• לאורך זמן ילדים שחוו אנקופרזיס בילדותם עלולים לפתח הערכה עצמית נמוכה וחוסר ביטחון.

אנקופרזיס בריחת צואה תמונה

כיצד מאבחנים הצטאות אצל ילדים?

לפי ה-DSM האמריקאי (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות), אנקופרזיס היא בריחת צואה החוזרת ונשנית שאינה מתרחשת בשירותים אצל ילדים שנמצאים לאחר גיל גמילה ומסוגלים היו להצליח להתאפק. במצבי בריחת צואה, הבעיה צריכה לחזור על עצמה לפחות פעם בחודש למשך שלושה חודשים רצופים. לילדים הסובלים מעצירות, האבחון מתייחס למספר יציאות הקטן משלוש בשבוע.

לפני שמחפשים טיפול באנקופרזיס, חשוב לבצע בדיקות גופניות כדי לשלול בעיה פנימית פיזית היכולה לגרום בריחת צואה אצל ילדים.

הגורמים לחוסר שליטה בסוגרים ובריחת צואה אצל ילדים

השליטה בסוגרים נרכשת לרוב עד גיל 4 שנים, תחילה במתן שתן ביום ובלילה ולאחריה במתן צואה. במקרים שנוצרת הצטאות, הסיבות יכולות להיות:

• ילדים החוששים או מסרבים לעשות את הצרכים מתוך מרדנות, חרדת נטישה או פוביות ונוצרת עצירות, המובילה לכאב המונע מהם לנסות.

• הפרעות התנהגות, קשב, ריכוז והיפראקטיביות, דיכאון, ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

• האנקופרזיס יכול להיות תוצאה של גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים גם יחד.

• נטילת תרופות העלולות לגרום לעצירות.

• מקרים שבהם יש עיכוב בהתפתחות.

• מקרים שבהם הסיבה לבריחת קקי אצל ילדים קשורה לדיכאון ולחרדה אצל האם.

• סיבות הקשורות לאכילה מועטה של סיבים תזונתיים או מחסור בשתייה מספקת.

• מתח נפשי כתוצאה מלחצים לגמילה טרם בשלות או קשיים ומתחים בבית, כמו גירושי הורים או הולדת אח או אחות.

שיטות טיפול באנקופרזיס: רפואי, טבעי ורגשי

הצורך לתת מענה להפרעה חשוב, ומומלץ להתחילו בגיל מוקדם ככל האפשר. הבירור על תסמיני הבעיה יתחיל במרפאת אנקופרזיס ילדים ומענה על שאלון אנקופרזיס המיועד להבין את חומרת הבעיה כדי להכין תוכנית טיפול.

ראשית ייערך בירור גופני על ידי רופא ילדים במטרה לשלול בעיה פיזית היכולה לגרום להצטאות. לאחר שנשללה בעיה גופנית יש צורך לפעמים לרוקן את המעיים כדי להביא להקלה בעת הטיפול וליטול חומרים מרככי צואה.

ישנן כמה שיטות כדי להתמודד עם אנקופרזיס – טיפול טבעי וטיפול רגשי. הדרך הטובה ביותר היא שילוב של סוגי הטיפול, ועם חיזוקים חיוביים לילד ניתן להתגבר על בריחת הצואה.

טיפול בשיטה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) מציע שילוב של סיוע רגשי לצד פעילות התנהגותית במטרה לעודד את הילד לאמץ את הקשב לגופו ולהגיע לישיבה בשירותים. הטיפול ייתן מענה לקשיים איתם מתמודד הילד ועם עולמו הפנימי, כמו גם ניסיון לאתר האם יש לחצים משפחתיים המשפיעים עליו.

במסגרת זו יינתנו חיזוקים ותמריצים כדי לעודד את הילד, המטפלת תציע טכניקות כדי להמריץ את פעילות המעיים כמו גם הדרכה להורים על דרך ההתנהלות מול הילד ומול גורמים נוספים המטפלים בילד, כמו הצוות החינוכי.