אבחון רגשי
המדריך הישראלי להורים שרוצים לדעת הכל על אבחון רגשי לילדים, כולל המלצות על אנשי מקצוע מומלצים בתחום.
אבחון רגשי מאפשר להורים לגלות את המצוקה של ילדיהם
הילדות נחשבת לתקופה נטולת דאגות, בה הילדים נמצאים באחריות ההורים הדואגים לכל מחסורם ולהם נותר רק ליהנות, לשחק ולהתפתח. עם זאת, הילדות היא גם תקופה שבה לילדים יש רגשות מועצמים, הם מתפתחים במהירות, לא תמיד יודעים להכיל את כל מה שסביבם ולפעמים הדמיון והמציאות מתערבבים. ידוע שילדים לפעמים מפחדים ממצבים לא מציאותיים, מחושך, ממפלצות, אבל לפעמים הפחדים שלהם קשורים למציאות כמו חרדת נטישה, פחד שההורים ייפגעו, פחד מזרים ועוד.
אומנם לילדים אין דאגות פרנסה, אבל יש להם דאגות אחרות וגם הם עוברים ממסגרת למסגרת, מגן לגן, לצהרון, לבית הספר, ונדרשים להתמודד עם קשיי הסתגלות, עם צוות מקצועי חדש, עם השתלבות חברתית וסדר יום שונה.
הילדים חווים התפתחות רגשית טבעית בגילאים הצעירים, מנסים לבסס עצמאות, למצוא את מקומם במשפחה או בחברת הילדים האחרים במסגרת החינוכית, מפתחים אופי ועצמאות שחשובים להתפתחותם. רוב הילדים חווים תקופה קצרה של קושי ומסתגלים במהרה, אבל ישנם גם ילדים אחרים בגיל הרך או בגילאי בית הספר שמתקשים ומביעים עצמם בצורה קשה יותר של התמרדות, תסכול, התנהגות קיצונית וחוסר השתלבות.
במקרים שנראה שההתנהגות הקיצונית יכולה להצביע על בעיות רגשיות, מומלץ לפנות לאבחון רגשי לילדים כדי לברר אם יש קשיים העלולים להשליך על השתלבותם, על התפתחותם ועל ההתנהלות התקינה בהווה ובעתיד.
מהו אבחון רגשי ומהי מטרתו?
אבחון רגשי הוא סדרה של מבחנים המיועדים לבדוק את היכולת השכלית והרגשית של הילד וכוללים מבחן אינטליגנציה במטרה להעריך את היכולות הקוגניטיביות של הילד בנוסף לבחינת התפקוד הרגשי, החברתי וההתנהגותי.
המטרה של האבחון היא להעריך את יכולת ההתמודדות עם קשיים, את הדימוי העצמי, את תפיסת העצמי שלו ויחסיו ומקומו בתוך המשפחה. האבחון הרגשי מיועד לבנות פרופיל של הנבדק המתייחס לאינטליגנציה שלו, להבנה, להתנהגות שלו, לתפקוד הרגשי, ליכולת הביטוי, לבחון את תחומי החוזק, את מוקדי הקושי כדי לזהות האם יש צורך בהתערבות מקצועית על מנת לסייע לילד.
ישנם ארבעה סוגי אבחונים שבהם נבדק גם הפן הרגשי:
• אבחון פסיכולוגי
• אבחון פסיכודיאגנוסטי
• אבחון פסיכודידקטי
• אבחון פסיכיאטרי
מתי כדאי לפנות לאבחון רגשי לילדים?
הפנייה לאבחון רגשי לילדים נעשית כשיש תחושה שהקשיים משפיעים על התפקוד התקין של הילד וכשיש רצון להבין את מקור הקושי והאם נדרשת התערבות כדי לסייע לו. ההפניה לאבחון יכולה לנבוע מהתנהגות המצביעה על חרדות, על מצוקה רגשית, על קשיי הסתגלות, קשיים חברתיים, ביטחון עצמי נמוך ודימוי עצמי נמוך, לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, בעיות שפה ותקשורת, משברי החיים היכולים להשפיע על התפקוד היום־יומי כמו גירושי הורים, אובדן או מחלה.
סימנים למצוקה רגשית המעידים על צורך בביצוע אבחון רגשי
ילדים לפעמים מתקשים לתאר את הקשיים שלהם ואת המצוקה הרגשית אם מפאת הגיל הצעיר או חוסר היכולת או הרצון לשתף. ערנות של הורים וצוות מקצועי בגן או בבית הספר לסימנים ושינויים בהתנהגות הילד יכולה למנוע החמרה ולהביא לבדיקת הסיבות באמצעות אבחון רגשי.
• בגיל הרך – אחד הסימנים לבעיה רגשית הוא נסיגה בתחומי תפקוד שונים, למשל ילד שחוזר להרטבה לאחר שנגמל מחיתולים או מסרב להיגמל, מבקש שוב מוצץ אחרי שנגמל, בוכה מסיבה לא ברורה, מתקשה להיפרד מההורה בגן, מסרב ללכת לגן.
• בגיל בית ספר – מצבי רוח קיצוניים, קשיי שינה, סיוטי לילה, חוסר מנוחה, חוסר שקט, אפתיה, אדישות, דכדוך, דיכאון, חוסר אנרגיה, עייפות, התפרצויות בכי, רגישות גבוהה, תגובות רגשיות בעצימות גבוהה שלא תואמות את המצב, תלונות על כאבים גופניים, חוסר ריכוז, קשיים חברתיים, קשיים עם בני משפחה, דיבור על מוות, שינויים בתיאבון ובבחירת המזון, תגובות עוינות, בעיות משמעת בבית הספר, טקסים קבועים.
תסמינים של התקפי חרדה המצריכים פנייה לאבחון רגשי
התקפי חרדה יכולים להתבטא אצל ילדים בעלי רגישות רבה או בתקופות של קושי או מעברים. תסמינים אלה יכולים לכלול תחושה של מחנק, קוצר נשימה, דופק מואץ, הזעה, כאבי ראש, כאבי בטן, נדודי שינה, בחילות, מחשבות מטרידות ושליליות, מתח, לחץ, תחושת אסון מתקרב, חשש לחיי ההורים או עתיד העולם.
ילדים מתקשים להתמודד עם פחדים וילדים עם חרדות עלולים להרגיש חוסר שליטה עד כדי הימנעות מפעילויות בית ספריות או חברתיות. כל התנהגות קיצונית יכולה להיות סימן לקשיים רגשיים שייתכן שצריכים בירור בעזרת אבחון רגשי ובמקרה הצורך טיפול.
התחלת טיפול רגשי לאחר ביצוע אבחון רגשי ילדים
טיפול רגשי נעשה לרוב באופן של שיחות, אך כשמדובר בילדים לא תמיד הם יכולים לבטא את מצוקותיהם באופן מילולי או ליישם אותו ולכן נדרשות שיטות שונות – דרך משחק, אומנות, פסיכודרמה, מוזיקה – בכל שיטה שתותאם לשפה שלהם וליכולת לתקשר איתם בהתאם לגילם.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול להתחיל כבר בגיל הרך ויכול להתאים גם לילדים גדולים יותר ולבני נוער. לפעמים ניתנת גם הדרכה להורים כדי לאפשר להם להיות מעורבים בתהליך וכדי לתת להם כלים ליישם את הטיפול גם בבית. אם מדובר בתינוק, הבחירה היא בטיפול דיאדי בשיתוף מלא עם ההורים.