אנורזיס - הרטבת יום או לילה
המדריך הישראלי להורים שרוצים לדעת הכל על טיפול בהרטבה אצל ילדים, כולל המלצות על אנשי מקצוע מומלצים בתחום.
אנורזיס: מה זה בעיית הרטבה אצל ילדים?
בריחת שתן יכולה לקרות לכל אחד מדי פעם, וילדים קטנים חווים זאת יותר מכולם – שוכחים ללכת לשירותים בזמן, עסוקים במשהו אחר, משחקים, שותים הרבה ואז זה קורה. אף על פי שהם גמולים ולמרות שהם יודעים לעשות צרכים בשירותים, הפיפי בורח. אבל יש מקרים שמדובר על תדירות גבוהה של הרטבה שמצביעה על בעיה.
אנורזיס היא בריחת שתן בלתי רצונית במהלך היום או הלילה בגיל שבו הילד אמור להצליח לשלוט בסוגרים (גיל 5) ולא נמצאה בעיה רפואית גופנית כלשהי שיכולה לגרום לחוסר השליטה. הרטבה אצל ילדים היא בעיה התפתחותית המאפיינת ילדים לאחר גיל הגמילה מחיתולים, וכ־15% מהילדים בגילאי בית הספר היסודי סובלים מכך, רובם בנים.
כשיש הרטבה אצל ילד אחרי גיל 5 יש צורך לטפל בבעיה לאחר שבוחנים את כל התסמינים ושוללים את קיומן של מחלות או בעיות העלולות להשפיע על תפקוד שלפוחית השתן. הרטבה בלילה או הרטבת יום מסווגות בתוך קטגוריה של הפרעות שליטה בסוגרים (Elimination Disorder).
הרטבת לילה לעומת הרטבת יום אצל ילדים
בתוך הקטגוריה של אנורזיס יש הבחנה בין הרטבת לילה ובין הרטבת יום אצל ילדים.
• הרטבת יום (Diurnal enuresis) – בעוד שמרבית הילדים עד גיל 3 מצליחים לשלוט על הסוגרים, ישנם ילדים שעדיין מרטיבים במהלך היום ולפעמים גם במהלך הלילה בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע לאורך שלושה חודשים רצופים.
• הרטבת לילה (Nocturnal enuresis) – היא בעיה של מתן שתן בלתי רצוני במהלך השינה לילדים שנגמלו או כאלה שמתקשים עדיין לשלוט בסוגרים בלילה.
מהן ההשפעות של הרטבת לילה בילדים?
ילדים מעל גיל 5 המרטיבים בלילה חשים בושה ומבוכה, נמנעים מלישון אצל אנשים אחרים ונמנעים מלהזמין חברים לישון אצלם. אם הבעיה לא מטופלת בהקדם ונמשכת, היא עלולה לפגוע בדימוי העצמי של הילד, לפגוע בהערכה העצמית שלו ובתפקודו החברתי.
כמו כן, לפעמים היא גורמת לתחושת אשמה, כעס ותסכול בקרב ההורים והילד, כשבכל בוקר יש צורך להחליף מצעים, אף על פי שהילד כבר אינו בגיל שבו משתמשים בחיתול. הרטבת לילה יכולה להיות בגיל 4, בגיל 5 ואפילו בגיל 6, בו הילד כבר הולך לבית הספר.
כיצד מאבחנים אנורזיס באופן מקצועי?
השלב הראשון של אבחון אנורזיס הוא בדיקת רופא ילדים במטרה לשלול בעיה רפואית, מומים או מחלה כלשהי היכולה להשפיע על תפקוד שלפוחית השתן.
יש לבצע בדיקות לגילוי זיהומים, סוכרת, רמות ההורמונים, תפקוד הכליות ולבחון גם את ההיסטוריה הרפואית של הילד. ישנן תרופות העלולות להשפיע על השליטה בסוגרים או לגרום לשינוי התנהגותי.
האם הרטבת לילה היא תוצאה של גנטיקה משפחתית?
הרטבת לילה אצל ילדים יכולה להיות תוצאה של נטייה גנטית, ונמצא שלילדים שמרטיבים במיטה יש קרובי משפחה שסבלו גם הם מהתופעה בילדותם. במקרה ששני ההורים סבלו מהרטבת לילה בילדותם, יש סיכוי גבוה שגם מי מילדיהם יתמודד עם הבעיה.
במקרים שמדובר במרכיב גנטי, ייתכן שיש חולשה בסוגרים וניתן לטפל בבעיה באמצעות אימון לשרירים השולטים על הסוגרים. במקרים כאלה יכולה להיות גם הרטבת יום בשל חולשת השרירים הרלוונטיים.
סיבות אפשריות להרטבה בלילה: הגורמים לאנורזיס
לאחר שנשללו בעיות גופניות, מחלות או מרכיב גנטי, ייתכן שהסיבה להרטבה היא רגשית וקשורה בשינויים שעובר הילד כמו לידת אח/ות, מעבר דירה או גן, גירושי הורים, מחלות של בני משפחה, טראומות שעלולות להשפיע על נפש הילד ועוד.
יש להבחין בין מצב בו הילד לא הצליח להיגמל מהרטבת לילה והדבר יכול להצביע על איחור התפתחותי, ובין מצב שבו הוא כבר נגמל. אם הילד הצליח בעבר לשלוט בסוגרים ולפתע חלה רגרסיה, זה יכול להצביע על בעיה רגשית או קושי כלשהו איתם מתמודד הילד ולנסות לברר את מקורם.
התמודדות נכונה עם אנורזיס: טיפול בהרטבת לילה
כשבעיות השליטה בסוגרים נמשכות לאורך זמן ומדובר על ילד מעל גיל 5, חשוב לפנות לייעוץ על אנורזיס, טיפול רגשי או קוגניטיבי התנהגותי (CBT) כדי להשיג גמילה מהרטבת לילה. הרטבה בגיל מאוחר עלולה לגרור מגוון של בעיות חברתיות ורגשיות שחשוב להימנע מהן ולטפל בבעיה בהקדם.
טיפול בהרטבת לילה בגישה ההתנהגותית מתמקד בלימוד היכולת לזהות את הצורך בעשיית צרכים ולהגיב בהתאם. כשמדובר על הרטבה בלילה ישנן שיטות המיועדות לעורר את הילד במקרה שזה קורה במהלך הלילה כמו התניה על ידי פעמון או זמזם המחובר לתחתונים ומתריע על רטיבות, כמו גם ביופידבק. המטרה היא לגרום לילד להקשיב לגוף ולהתעורר כשמגיע הצורך וללכת לשירותים, כך שעם הזמן הצורך יגרום לו לעשות זאת ללא מכשיר עזר.
במקרים שבהם הגישה ההתנהגותית והאימון לא הועילו, יש צורך להתמקד בפן הרגשי ולטפל בקושי איתו מתמודד הילד או לנסות לאתר את המצוקה שהוא חווה. לפעמים מדובר ברצון להשיג תשומת לב, פחד מהחושך, סיוטי לילה, בעיות התנהגות, חשש ללכת לשירותים לבד או אירוע קשה שהילד חווה. במקביל לקבלת טיפול מקצועי בהרטבת לילה, מומלץ גם לבדוק את תנאי הדיור ומיקום החדר של הילד, האם הוא ישן לבד, האם החדר רחוק מהשירותים, האם יש בעיות בין ההורים ותנאי סביבה נוספים.