התפתחות סנסומוטורית
המדריך הישראלי להורים שרוצים לדעת הכל על התפתחות סנסומוטורית בגיל הרך, כולל המלצות על אנשי מקצוע מומלצים בתחום.
מהי התפתחות סנסומוטורית?
שלבי ההתפתחות השונים של תינוקות וילדים נועדו להקנות להם עצמאות בעולם; מהרגע שהם יוצאים לאוויר העולם, תינוקות אינם מפסיקים לקלוט גירויים מסביבתם, ולסגל לעצמם כישורים שונים. התפתחות סנסומוטורית היא התפתחות חשובה בחייהם של ילדים, וכאן נגלה מה זאת בדיוק התפתחות סנסומוטורית בגיל הרך, וכיצד היא באה לידי ביטוי.
התפתחות סנסומוטורית – הגדרה
המונח התפתחות סנסומוטורית מורכב משני מילים: סנסו – שפירושה חוש, ומוטוריקה – שפירושה תנועה. כלומר, התפתחות סנסומוטורית אצל ילדים היא התפתחות של כל חמשת החושים, והיכולת לקלוט מידע מהסביבה, להעביר את המידע למוח, ולעבד אותו.
במרבית המקרים, ההתפתחות הזו היא אוטומטית, והסנסומוטוריקה של ילדים מתפתחת בעקבות דחפים בסיסיים וטבעיים שיש להם. אולם, גם לסביבה יש תרומה משמעותית על התפתחות של תינוקות, בכל המובנים.
החל משלב הינקות, תינוקות קולטים אותות מהסביבה שלהם ומתנהגים בהתאם. כדי ליצור ויסות חושי תקין אצל ילדים, יש ליצור גירויים שנדרשים להתפתחותם התקינה. שילוב ואיזון תקינים בין מערכת החושים ובין תנועת הגוף מביאים להתפתחות סנסומוטורית בריאה אצל ילדים.
עיבוד גירויים על ידי תינוקות וילדים
כל החושים של תינוקות קשורים זה לזה בקשרים הדוקים; כאשר תינוקות וילדים קולטים גירויים מהסביבה, המסר עובר למוחם באמצעות חיישנים, מעבד את המידע, והגוף מגיב בהתאם. לכן, תנועה של איברים מגיעה בעקבות תגובה לגירויים מסוימים.
כך למשל, אם ילד נוגע בכוס מים שיוצאים ממנה אדים חמים, הוא ירגיש את החום. המוח שלו יעביר את המסר הלאה, ובפעם הבאה שהוא יראה כוס מהבילה – הוא יידע להיזהר. המערכת החושית (במקרה הזה חוש הראייה והמגע) מגיבים בהתאם לגירויים מהמוח.
כאשר יש בעיות של ויסות חושי, ילדים אינם יגיבו באופן שהולם את המצב. כך למשל, ישנם ילדים שנכנסים למצוקה רגשית כאשר הם באים במגע עם מרקמים מסוימים, שומעים צלילים מסוימים, או רואים דברים מסוימים. בעוד שדברים שגרתיים לא יניבו תגובה חזקה אצל ילדים ללא בעיות של ויסות חושי, אותם גורמים יגרמו למצוקה ולתגובה קיצונית בקרב ילדים עם בעיות של ויסות חושי.
שלבי התפתחות סנסומוטורית בגיל הרך
לתינוקות וילדים בגיל הרך יש שלבים שונים שהם עוברים בהתפתחות הסנסומוטורית שלהם:
• הרמת ראש
• שכיבה על הבטן תוך השענות על המרפקים
• התהפכות מצד לצד, מהבטן לגב, ולהיפך
• סיבוב סביב ציר
• זחילה ראשונית (זחילת גחון)
• עמידה על 6
• זחילת 6
• ישיבה
• עמידה
• הליכה
למידה סנסומוטורית: כיצד לעודד התפתחות סנסומוטורית בגיל הרך בצורה תקינה?
משחקים הם בעלי תפקיד מכריע בחייהם של ילדים. בעוד שלנו, המבוגרים, משחקים עשויים להיראות שגרתיים ובלי מאפיינים מיוחדים, הם מהווים כלי למידה חשוב עבור ילדים. לכן, לכל גיל יש את המשחקים שמתאימים לו, וישנה מחשבה רבה שהושקעה בפיתוח של משחקי למידה.
הורים יכולים לתרום ללמידה הסנסומוטורית של ילדיהם באמצעות משחקים סנסומוטוריים: המשחקים האלו מתאימים לגילאי 3 חודשים עד גיל שנתיים, ומטרתם העיקרית היא תרגול של פעולות מוטוריות עם מטרה מסוימת.
בגיל 3 חודשים, מומלץ לעשות תרגילים עם תינוקות, כלומר – להניע את האיברים שלהם. זה מאפשר לפתח טווח תנועה רחב, ולהשתמש באיברים השונים במרחב. לאחר מכן, תינוקות עוברים למשחקי חקירה שונים, שבהם הם בוחנים את סביבתם באמצעות גופם. ככל שילדים גדלים, כך הם נהיים סקרנים, ומומלץ לגרות את הסקרנות הזו.
כאשר ילדים מתחילים להפגין עניין בסביבה שלהם, מומלץ לשים בהישג ידם צעצועים צבעוניים וגם כאלו שמפיקים קולות. הילדים ינסו לגעת בצעצועים האלו, והם יתחילו להניע את גופם לכיוון הצעצועים. משחקים קולניים, שכוללים כפתורים וצלילים שונים, גם הם תורמים להתפתחות סנסומוטורית תקינה בגיל הרך. כאשר ילדים לוחצים על כפתור שגורם להפקה של צליל מסוים, הם מקשרים בין פעולות גופניות ובין תוצאות חיצוניות.
ככל שילדים גדלים, מומלץ לחשוף אותם לצעצועי למידה שיאפשרו להם להשתמש בחושים השונים שלהם. חיקויי שפה, הקראת ספרים תוך השמעת קולות של הדמויות, ניהול שיחות עם ילדים (גם אם הם טרם מדברים), ופעילויות אחרות שמערבות את החושים, לצד תנועה, תורמים במידה ניכרת לסנסומוטוריקה של ילדים.
כלומר, מומלץ לשלב משחקים תפקודיים-פונקציונליים בשגרה של ילדים, ולעודד אותם להניע את איברי גופם, שריריהם, ולגרות את מערכת העצבים שלהם.
בעיות סנסומוטוריות: אפיון ודרכי זיהוי
בעוד שמרבית הילדים עוברים התפתחות סנסומוטורית תקינה, יש ילדים שחווים ליקויים בהתפתחות הזו. הבעיה הזו ידועה כקושי בעיבוד חושי (Sensory Processing Disorder); התופעה היא בעצם עיבוד לקוי של מידע במערכת העצבים במוח; כאשר החושים השונים קולטים מידע ומעבירים אותו לעיבוד במוח, העיבוד אינו תקין.
כיצד ניתן לזהות קושי בעיבוד רגשי? ישנם כמה סימנים מסגירים לתופעה הזו:
* קושי בביצוע של משימות שקשורות במידע חושי – דוגמת משחקי כדור, כתיבה עם כלי כתיבה, שינוי של התנהגות בהתאם למקומות שונים (בבית ובגן, למשל), ועוד.
* חוסר איזון בתגובה לגירויים – ילדים יפגינו רגישות יתרה במקרים מסוימים, ואי-רגישות במקרים אחרים. כך למשל, ילד עם בעיה בוויסות חושי יאהב מאוד מגע בפנים, כמו ליטופים, אך מגע בידיו יפריע לו מאוד.
באופן כללי, כאשר ילדים מתנהגים בצורה שאינה הולמת פעולות או גירויים בסביבה, ייתכן שמדובר בקושי בעיבוד רגשי. ליקוי שכזה משפיע במידה ניכרת על חייהם של ילדים, והם עלולים לחוות בעיות חברתיות, בעיות בלימודים, קשיים בריכוז, ועוד. כ-10-15 אחוזים מהאוכלוסייה חווים קושי בוויסות רגשי ברמה כזו או אחרת, וחשוב לשים לב להתנהגותם של ילדים, ולאופן שבו הם מעבדים מידע כדי לטפל בבעיה – אם אכן ישנה כזו.